prag 1 jerusalem, Israel
Terms of sale
View demo
The auction has ended
|
LOT 1:
ספר יסוד. שו"ת הרלב"ח. מהדורה ראשונה. ויניציאה שכ"ה [1565] עותק נאה.פולמוס היסטורי חשוב על דברי הרמב"ם נדפס לראשונה ...
more...
|
|
|
|
ספר יסוד. שו"ת הרלב"ח. מהדורה ראשונה. ויניציאה שכ"ה [1565] עותק נאה.פולמוס היסטורי חשוב על דברי הרמב"ם נדפס לראשונה בספר שלפנינו. עותק מיוחס.
ספר שאלות ותשובות החכם השלם הגאון רבי לוי בן חביב מירושלים עיה"ק תוב"ב, עם ביאור על הלכות קידוש החודש ו'קונטרס הסמיכה'.
ספר שו"ת חשוב ויסודי ביותר מאת ראש חכמי ירושלים במאה ה-16, מורו של מהרשד"ם. המפתחות ולוח הטעויות (2 דפי לוח הטעויות חסרים בעותקים רבים של הרלב"ח, ונמצאים כאן).
בספר חשוב זה נדפס לראשונה חיבורו החשוב על הלכות קידוש החודש הכולל איורים ותרשימים נאים. מאוחר יותר צורף חיבור זה גם למהדורות הרמב"ם.
עותק מיוחס עם הגהה ותיקונים בכתב יד של רבי "דוב אריה ריטער" אב"ד רוטערדם. כמו"כ מספר הגהות בכתב יד איטלקי חשוב.
פולמוס היסטורי חשוב על דברי הרמב"ם נדפס לראשונה בספר שלפנינו:
"קונטרס הסמיכה": ויכוח שעבר בין חכמי צפת ובראשם ר’ יעקב בירב וחכמי ירושלים, ובראשם המחבר- רבי לוי בן חביב, מעניין חידוש הסמיכה".
בשנת רצ"ח נסמך המהר"י בירב על ידי 25 רבנים מגדולי חכמי צפת, ולאחר שנסמך, הסמיך מכח זה כמה מתלמידיו ובראשם מרן הבית יוסף והרב המבי"ט. מהלך זה עורר התנגדות גדולה בקרב רבני ירושלים, ובראשם הרלב"ח מכמה נימוקים הלכתיים המבוארים בקונטרס הסמיכה שבספר הנוכחי. הנימוק המרכזי מסתמך על דעתו של הרמב"ם עצמו אשר הסתפק בדבר וכתב 'והדבר צריך הכרע' וכן המוסמך צריך להיות מוסמך מרוב רבני ארץ ישראל ולא רק מחכמי צפת.
בראשית הפרשייה דעתו של הרלב"ח לא התקבלה, ולא רק זאת, הסמיכה של רבי יעקב בירב המשיכה הלאה בין התלמידים, וכך למשל הסמיך מרן הבית יוסף את תלמידו האלשיך הקדוש שהסמיך אחריו את רבי חיים ויטאל זצוק"ל. אך לאחר ארבעה דורו בוטלה הסמיכה ונקבעה דעתו של הרלב"ח כדעה המתקבלת.
רבי לוי בן חביב (ר"מ-ש"א בערך) הנודע בשם הרלב"ח, או מהרלב"ח:
ראש חכמי ירושלים המתפתחת ומגדולי מנהיגיה במהלך עליות מגורשי ספרד ופורטוגל לארץ ישראל. בנו של רבי יעקב בן חביב בעל עין יעקב, ולאחר פטירת אביו השלים והדפיס בשאלוניקי את ספר עין יעקב. נולד בסאמורה שבספרד ונמלט עם אביו בגירוש ספרד, כיהן כרבה של ירושלים שנים רבות.
היה חברו של ר' יוסף טאיטאצק. היה למרביץ תורה בשאלוניקי. בין תלמידיו נמנה המהרשד"ם בעל שו"ת מהרשד"ם, ר' יששכר בן סוסאן מחבר הספר "תיקון יששכר" על עניין חישוב השנים. הרלב"ח היה בקי בתלמוד הבבלי וירושלמי ובמדעים. בגיל חמישים עלה לא"י. זמן מה היה בצפת ושם פרצה מחלוקת בינו ובין ר' יעקב בירב על פירוש בדברי הרמב"ם.
בזמנו היה המצב הכלכלי בירושלים קשה והוא פעל שיהודי ירושלים לא יעקרו לצפת.
הרלב"ח עמד במו"מ הלכתי עם רבים מגדולי הדור בקהילות הממלכה העות'מאנית. תשובותיו נתפרסמו בספרו "שו"ת הרלב"". גדולי התורה שבדור אחריו החשיבו מאוד את תשובותיו וסמכו עליהן.
הגאון רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו, אוצר הרבנים 4612), מגדולי התורה הנודעים בהולנד, עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. בבקיאותו הגאונית גילה את הזיוף שב"ירושלמי קדשים" והיה הראשון שיצא במאמרים ומכתבים על כך, [ידוע הסיפור כי המהרש"ם השיב לו כי הוא "מטיל מום בקדשים" והרב ריטטער ענה כי הוא "מביא חולין לעזרה"...].
ויניציאה שכ"ה [1565] דפוס ראשון.
[6] רט, [1] ריז-שכח דף. 28 ס"מ. מצב טוב טוב מאוד. עותק חסר שער הראשון לפנינו מתחיל מהשער השני ומדף ב'. חסר 6 דף הראשונים מהמפתחות והשער הראשוחן. כמו"כ דף רצ, רצב, חסרים והושלמו בכתב יד ספרדי עתיק מהתקופה.
שבטי ישראל 48 ירושלים
