Letter of Semicha by Rabbi Ben Zion Sternfeld - Eišiškės, 1871

Letter of Semicha by Rabbi Ben Zion Sternfeld - Eišiškės, 1871
Autograph letter signed by R. "Ben Zion son of R. M. Aryeh Leib". Eišiškės, Tishrei 1871.
Semicha for the rabbinate and for giving halachic rulings to R. Meir son of R. Yitzchak of Kėdainiai. "…I have discussed many halachic issues with him…and have found him full of G-d's blessing in [his knowledge of] Talmud and poskim with straight logic…and reach halachic conclusions, and he is fitting to be a dayan and posek in all Jewish communities and any city which will welcome him…will bring blessing into their homes…".
R. Ben Zion Sternfeld Rabbi of Bielsk (1835-1917) was a foremost Torah scholar in Lithuania. He was a childhood companion of the Chafetz Chaim and the latter applied to him for approbations on his books Chafetz Chaim and Mishnah Berura. From a young age, he was acknowledged as a prominent Torah scholar and served in the rabbinate of Lithuanian towns: Khislavichi, Kalvarija, Sharashova and Eišiškės, but was primarily renowned for the decades he served as Rabbi of Bielsk. At the time he served in the Eišiškės rabbinate, he headed the famous "Kibbutz" which produced many Lithuanian rabbis including the Chafetz Chaim. R. Sternfeld was celebrated for his profound unceasing study. His book Sha'arei Zion contains deep highly brilliant thinking and his halachic conclusions were accepted by leading poskim. He was the close teacher of R. Yitzchak Ya'akov Rabinowitz of Ponevezh (R. Itzele Ponevezher). Recounted at the end of the book Pe'er HaDor (Vol. 1 p. 253), is that the Chazon Ish would repeatedly tell with great awe of his meeting in his youth with the elder R. Ben Zion of Bielsk who left upon him a rare impression of his enthusiastic service of G-d and his incessant diligence. The Chazon Ish would not forget to note that he himself saw him study an entire night, standing on his feet,
absorbed in study and that he did not sit to rest even for one moment. The Chazon Ish also spoke of his fear of Heaven and utter faith.
Leaf, approx. 20 cm. 11 handwritten lines. Fair condition, wear and restored tears, damages to text.
225. מכתב בדברי תורה מהגאון רבי יוסף זונדל הוטנר אב"ד איישישוק
מכתב בדברי תורה מהגאון רבי יוסף זונדל הוטנר. איישישוק, תרס"ג (1903). [לא נדפס].
המכתב נשלח לרבי יצחק מייזיל (אוצר הרבנים 10810) ובו תשובה על השגות שהקשה לו רבי יצחק על דבריו בספרו. בתוך הדברים הוא מתאמץ ליישב קושיא על בעל ה"תפארת ישראל" והוא כותב לו: "...קושיא גדולה הקשה, ונפלא מאד טעות כזה על אדם גדול דרב גובריה, וכדי לקיים דברי חכמים שלא יהיה כטועה ח"ו, נראה לי לדחוק בסברתו...".
רבי יוסף זונדל הוטנר (תר"ו-תרע"ט), מגדולי גאוני ליטא. למד בחברותא מספר שנים עם רבי מאיר שמחה הכהן, וכשהציעו לרבי יוסף זונדל את רבנות עיר מולדתו דווינסק, חשש שעול רבנות עיר גדולה יפריעהו מלימודו, והעביר את ההצעה לרעו בעל "אור שמח". כיהן משנת תרמ"א ברבנות דרעטשין ומשנת תרנ"ז אב"ד ור"מ איישישוק. מחבר ספרי "חבל יוסף" [שם כולל לספריו הנודעים על ארבעה חלקי שו"ע, "אולם המשפט", "חדרי דעה", "גנזי חיים" ו"חוקי העזרה"].
נערץ כאיש קדוש אצל בעל ה"חפץ חיים", שהיה רגיל לשלוח אליו אנשים שפנו אליו לעצה וישועה, באמרו כי "הוא צדיק גדול - סעו אליו והוא יתפלל בעדכם". מפורסם הסיפור שה"חפץ חיים" שלח אליו שליח מיוחד שיברכהו, והשליח לא הבין וחשש להשיב את ברכתו של רבי יוסף זונדל, שברך את החפץ חיים כי יזכה לילך יחף ולסחוב אבנים [כלומר שיזכה להיות כהן-גדול הנושא את אבני החושן והולך יחף בעבודת בית המקדש]. כששמע החפץ חיים את הברכה, אמר כי די לו גם בברכה האחת, כלומר שיזכה לעבוד בבית המקדש ככהן הדיוט. החפץ חיים אף ביקש ממנו הסכמה לספרו "לקוטי הלכות".
21 ס"מ, כ-20 שורות בכת"י קדשו וחתימתו. מצב טוב מאד.