הדפסת ביאור הגר"א על ירושלמי זרעים מכתב יד!!
מכתב מרבי יצחק ליפקין בנו של רבי ישראל סלנטר. קישנוב ...

הדפסת ביאור הגר"א על ירושלמי זרעים מכתב יד!!
מכתב מרבי יצחק ליפקין בנו של רבי ישראל סלנטר. קישנוב, תרמ"ג. 

מכתב הג"ר יצחק ליפקין בנו של גאון המוסר רבי ישראל סלנטר, אל הג"ר שמואל סלאנט רבה של ירושלים ת"ו, בדבר הדפסת כת"י ביאור הגר"א על ירושלמי סדר זרעים. קישנוב, תרמ"ג.

'למען זכות הגר"א ז"ל' – "דבר יקר מפז לכל בית ישראל אשר יוכל לילך לאיבוד ח"ו וגם חילול השם גדול".

לפנינו מכתב חשוב אודות כת"י מביאור הגר"א על ירושלמי סדר זרעים ובו ב' הערות בעצם כתי"ק של אדונינו הגר"א מווילנא זצוק"ל, שמתגלגל בחוצות, נא ונד בין אנשים ועיירות מבלי להדפיסו, ואשר עלול ברבות הימים להעלם והצורך הדחוף להדפיסו בזריזות.

רבי יצחק פותח את מכתבו בבהילות רבה ומספר שבעברו דרך עיר קשנוב, "ראיתי דבר יקר מפז לכל בית ישראל אשר יוכל לילך לאיבוד ח"ו וגם חילול השם גדול - כתב יד ביאור הגר"א סדר זרעים בכתב יד הגאון רבי יעקב משה [מסלאנים] נכד הגר"א ז"ל, גם שם הגהות בכתב יד הגר"א ז"ל בעצמו..."

הוא מוסיף לצטט את גודל ערך יקר הכת"י מהמובא בספר 'פאת השלחן' לתלמיד הגר"א רבי ישראל משקלוב שמזכיר בשבח הביאור. גם מזכיר שבכת"י נמצא כתוב מהרבה גאונים ע"ז והם הגאונים המפורסמים: רבי צבי הירש אורינשטיין, הרש"ש, רבי בצלאל הכהן מווילנא, רבי ישראל סלאנטער, רבי אליעזר משה הורוויץ מפינסק, רבי יצחק אליהו לנדא, רבי גרשון תנחום, רבי דוד מקארלין ורבי יצחק אלחנן מקאוונא.

רבי יצחק ליפקין מתאר בערגה את השתלשלות כתב יד ומצבו:

רבי יעקב משה מסלאנים נכד הגר"א - קיבל אישור מרבי צ"ה אורינשטיין שדייני ווילנא פסקו שרק לו מותר להדפיס את ביאור הגר"א על ירושלמי ושזה אחד משבעה החיבורים שהתירו להדפיס מהגר"א ז"ל. רבי יעקב משה מסר את הכת"י לבנו רבי אלעזר לאנדא.

בנו רבי אלעזר לאנדא - למרות שקיבל ממדפיסי סלאוויטא סך 200 רו"כ בשנת תרכ"ה (עבור זכות ההדפסה) בנוסף לתשעים רו"כ עבור העתקה ברורה, לא עלה בידו להדפיסו כי נתבטל הדפוס של סלאוויטא (זיטומיר). רבי אלעזר לאנדא מכר את הכתב יד לחתנו רבי דוד האפענבערג לצמיתות.

רבי דוד האפענבערג - גם הוא לא עסק בהדפסתו כמה עשרות שנים ונמצא בקישנוב לבדו ומטלטל יחד עם הכת"י והוא זקן ומתייאש מלהדפיסו.

רבי יצחק ליפקין הפציר בו שיסע לווארשא עם הכת"י וידפיסנו כהשלמה לירושלמי הנדפסת שם כבר, ורבי דוד הנ"ל הבטיח לו שאם יקבל מרבי שמואל סלאנט מכתב שבו מייסרהו ומצוהו למהר להדפיסו וגם יכתוב לווארשא שיכבדו אותו ויקרבו אותו אז יסע לשם לעסוק בהדפסת הכת"י.

למען זכות הגר"א ז"ל שלא ילך ח"ו לאיבוד"

במכתב זה מספר רבי יצחק ליפקין לרבה של ירושלים הגאון רבי שמואל סאלנט את כל השתלשלות הענין, ומבקש מאוד אע"פ שהינו טרוד מאוד ברבנות דמתא עיר קדשינו ותפארתינו, עכ"ז מפציר לעשות למען רבינו הגר"א ולכתוב מכתב תמיכה והמלצה בעבור הדפסת דברי קודש רבן של ישראל - הגר"א.

אכן, ביאורי הגר"א לתלמוד ירושלמי סדר זרעים, נדפס בווילנא בשנת תרפ"ב מכת"י זה.

רבי יצחק ליפקין, בנו של גאון המוסר רבי ישראל סלנטר. כיהן כאב"ד בערים יאנוב, קרוז ופרושניץ ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בעיה"ק ירושלים. הרביץ תורה בנוסעו ברחבי עיירות רוסיה והקים חבורות חבורות של לומדי חברות ש"ס. בקונטרס "חוט המשולש" שנדפס בירושלים בשנת תרס"ד הובא מדברי תורתו וכן מתורת אביו וסבו ובו מובא מתולדותיו ופעליו. בשנת תשמ"ח נדפס ספרו "לוחות אבנים". נפטר בשנת תרס"ג.

רבה של ירושלים. רבי שמואל סלאנט - [תקע"ו-תרס"ט], רבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. התפרסם כגאון ועילוי כבר מילדותו. בשנת תר"א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בה בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע כפוסק מובהק ומסורות הלכתיות נמסרים עד היום ממנו. בעל זיכרון גאוני וגם נודע בפקחותו הרבה כמפורסם ברבים.

מפרט: [1] דף כפול. כתוב על ג' עמודים. 56 שורות. מידות: 21\13.5 ס"מ. סימני קיפול. מצב טוב מאוד.