עץ אבות, להקדוש יעב"ץ. מהדורה ראשונה שהדפיס המחבר בחייו. שתי הגהות חשובות בעצם כתי"ק

ספר עץ ...

עץ אבות, להקדוש יעב"ץ. מהדורה ראשונה שהדפיס המחבר בחייו. שתי הגהות חשובות בעצם כתי"ק

ספר עץ אבות, מהפירושים החשובים על מסכת אבות. מאת הקדוש רבי יעקב עמדין – היעב"ץ. מהדורה ראשונה שהדפיס היעב"ץ בחייו. אמשטרדם [ואולי אלטונה בבית המחבר], תקי"א [1751]. בין דפי הספר מופיעות שתי הגהות נאות וחשובות [כ-21 מילים] בעצם כתב יד קדשו של היעב"ץ.

בראשי הדפים נדפס נוסח המשניות (מנוקד) ופירושי רבי עובדיה מברטנורא והתוספות יום טוב, ומתחתם נדפסו שני פירושי היעב"ץ: לחם שמים, ולחם נקודים. חלקו האחרון של הספר הוא פירוש 'לוח ארש' ליעב”ץ. מעבר לשער נדפסה הסכמת גיסו של המחבר, רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם וחתן החכם צבי. ההגהות בכתב יד קדשו של היעב"ץ הן על פירוש התוספות יום טוב ועל פירוש לחם שמים, בהתאמה.

ההגהה הראשונה הינה בפרק ג' משנה ג'. על דברי המשנה "שלושה שאכלו על שולחן אחד ואין ביניהם דברי תורה וכו' ", התוי"ט מביא כמה פירושים מדוע נקטה המשנה דווקא "שלושה" ולא שנים או אחד. היעב"ץ בפירושו לחם שמים שלפנינו מביא פירוש משלו לכך והוא כותב עליו "ודידי עדיפא מכולהו" [פירושי טוב יותר מכל הפירושים האחרים]. לאחר ההדפסה הוסיף היעבץ ככל הנראה תירוץ חדש נוסף מדוע נוקטת המשנה דווקא "שלושה”, ההגהה פותחת במילים: “ויש לומר עוד”. זהו תירוץ קצר וגאוני, שהיעב”ץ כתב אותו בקיצור נמרץ למזכרת עבורו בלבד ולא בהרחבה עבור אחרים. למרבה הצער קצרה בינתנו מלרדת לעומק תירוצו של היעב”ץ ונשמח להארות מהלמדנים שבין הקוראים.

ההגהה השניה היא בסוף פרק ד', שם מביא התוספות יו"ט ביאור בדברי המשנה על המילים "והמתים להחיות" [ובו הסבר מדוע נכתבה במשנה המילה "להחיות" ולא "לחיות", ע"ש]. לצד דברי התוי"ט הגיה היעב"ץ וכתב: "כן כתוב במדרש שמואל [לרבי שמואל די אוזידא] בשם הר"מ אלמושינו". במבט שטחי קצת קשה להבין מה רצה היעב"ץ לומר כאן, והרי לאורך כל המסכת מצטט התוי"ט כסדר את המדרש שמואל וחלק גדול מהתוי"ט על מסכת אבות זה מובאות מהמדרש שמואל? אולם לאחר עיון בפירוש 'לחם שמים' על המקום, בו תוקף היעב"ץ במילים חריפות ביותר את התוי"ט על הפירוש הזה, והיעב"ץ כותב שחייט [תופר בגדים] יהודי הטיב לדבר בעניין מהתוי"ט (!), או כותב "אם יצדק התוי"ט בראש דבריו זה, סוף דבריו אינו אמת" וכדומה, וייתכן שבגלל ההתקפות הקשות מצדו של היעב"ץ על פירוש התוי”ט, ראה היעב"ץ לנכון להביא תנא דמסייע לתוי"ט, להורות שלא מליבו בדה את הפירוש, אלא הוא פירוש הקדמונים המובא במדרש שמואל בשם הר"מ אלמושינו.

לפנינו פריט יודאיקה בעל ערך רב – מהדורתו הראשונה של אחד מספריו החשובים והנודעים של היעב"ץ [ראה הרחבה], שהיה מענקי הדורות שקמו בעם ישראל. הספר אותו הדפיס המחבר הקדוש בעצמו בחייו, והעותק האישי שמתוכו הגה היעב"ץ ושעל גבי גיליונותיו הותיר לנו ברכה - שתי הגהות חשובות בעצם כתב יד קדשו, שבאחת מהן מופיע כנראה תירוץ חדש ולא ידוע על קושיא של היעב"ץ שנדפסה בלחם שמים.

הגאון הקדוש רבי יעקב עמדין – יַעְבֵ"ץ [תנ"ח-תקל"ו], מגדולי הרבנים שבדור הענקים בו חיו ופעלו הנודע ביהודה והבעש"ט, ומענקי הדורות המקודשים ביותר שקמו בעם ישראל. נולד באלטונה לאביו ה"חכם צבי". נשא לאישה את רחל, בתו של רבו הרב מרדכי הכהן כ"ץ, בנו של הרב נפתלי כ"ץ - בעל הסמיכת חכמים.

רבנותו: בשנת ה'תפ"ח הוזמן לשבת על כס הרבנות בעיר אמדן, עקב תקיפות אופיו ומתוך שאיפתו להיות בלתי תלוי בדעת האחרים, הוא התפטר כעבור ארבע שנים ממשרת הרבנות, והשתקע בעיר מולדתו אלטונה. בספרו הוא מספר (בהלצה) שנהג לברך כל יום "ברוך שלא עשני אב"ד" (על משקל הברכה "שלא עשני עבד").

פולמוס הקמיעות: רבי יעקב עמדין היה ממובילי מסע ההתנגדות לשבתאות, ולחם בתקיפות בכל מה שראה בו סטייה שבתאית. מחלוקת קשה על רקע זה פרצה בינו לבין רבי יהונתן אייבשיץ, שעסק בקבלה והיה ידוע כעושה נפלאות וככותב קמעות. הרב עמדין יצא בהאשמות גלויות נגד רבי יהונתן אייבשיץ, וגרם לפולמוס חריף וממושך בין תומכיו לבין תומכי הרב אייבשיץ. במהלך המאבק נאלץ רבי יעקב עמדין לעזוב את אלטונה לאמסטרדם, ורק לאחר התערבות ישירה של הדוכס פרידריך השביעי הורשה לחזור לאלטונה. פולמוס זה, עורר ויכוחים קשים בין רבני גרמניה, פולין, צרפת, הולנד וארצות אירופה אחרות, והדיו נשמעים גם היום.

התבטאויות גדולי הדורות אודותיו: “גדול האחרונים הגאון יעב"ץ" (שו"ת חתם סופר יו"ד סי' רס"ד). “אשר פריו יתן בעט"ו, עט סופר מהיר, בנועם שיח ומליצה יפה" (החיד"א). בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא כותב בשם בניו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ששמעו מאביהם שהייתה לו מסורת שהבעש"ט אמר לרבי אפרים אחי היעב"ץ: "אחיך היעב"ץ כל היום הוא דבוק בעולמות העליונים". בספר צרור החיים (בילגוריי תרע"ג) מביא בשם הבעש"ט: "חמשה בנים היו לו להחכם צבי, ועל כולם אמר הבעש"ט שהופיע עליהם רוח הקודש, ואחד מהם הפליג מאד בשבחו ולא גילה מי הוא, רק החברים אמרו שכוונתו על הרב הגאון הקדוש מהר"ר יעב"ץ זצ"ל, זי"ע". בעל ההיכל הברכה מקומרנא כותב בספרו שולחן הטהור (סוף סימן רס"א) וז"ל: "וכן הסכים הפרישה והש"ך ואוה"ח הקדוש והגאון יעב"ץ וכל הראשונים והזהר עולה על כולם והחולק עליו כחולק על השכינה".

ספריו: בעיר מולדתו אלטונה, פתח היעב"ץ בית דפוס עברי ובו הדפיס בעצמו את ספריו הרבים, שהוציאו לו שם כאחד מגדולי החכמים בדורו. רבי יעקב עמדין חיבר למעלה משישים ספרים בכל מקצועות התורה [מלבד חוברותיו בעניין הפולמוס עם רבי יונתן אייבשיץ]. המוכר ביניהם הוא "סידור היעב"ץ" או בשמו המלא "סידור רבי יעקב עמדן", הנחשב לספר סגולה ובו הידרו להתפלל גדולי הדורות.

ספרו עץ אבות: הינו מהפירושים החשובים על מסכת אבות ומספריו המפורסמים של היעב"ץ. מלבד ערכו התורני, הספר נודע גם בעקבות הקדמת היעב"ץ בה הוא כותב שהסכמת אביו ה'חכם צבי' שנדפסה בספרו של ר' שלמה זלמן הענא 'בית תפלה' היא מזוייפת. כמו כן בהקדמה לפירושו לוח ארש (דף עה, ב) כותב היעב"ץ שפירוש רש"י למסכת אבות אינו מרש"י הקדוש, דבריו אלו של היעב"ץ עוררו פולמוס בדורו.