סט אור החמה. פרמישלא, תרנ"ו-תרנ"ח [1896-1898]. מהדורה ראשונה של חלק רביעי. נדפס באופן פלאי ע"י הרה"ק משינאווא. ...

סט אור החמה. פרמישלא, תרנ"ו-תרנ"ח [1896-1898]. מהדורה ראשונה של חלק רביעי. נדפס באופן פלאי ע"י הרה"ק משינאווא. קבלה. עותק הרה"ק רבי אלעזר מאושפיצין חתן הדברי חיים מצאנז

ספר אור החמה הוא ביאור חשוב על הזוהר, להמקובל האלקי רבי אברהם אזולאי (הראשון) בעל 'חסד לאברהם' וזקנו של החיד"א. לפנינו חלקים א', ג', ד' - בראשית, ויקרא, במדבר, דברים. במהדורת הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.

סיפור ההדפסה הפלאי ע"י הרה"ק משינאווא:

לפנינו המהדורה הראשונה של חלק רביעי – במדבר דברים. בהקדמה לחלק זה, כותב רבי יחזקאל שרגא שכתב היד הגיע אליו מעזבונו של רבי יהושע רוקח מבעלז, והוגה על ידי בנו ר’ שמחה ישכר בער הלברשטאם.

בביקורו המפורסם של הרה"ק משינאווא בארץ ישראל, הוא נחשף לכתב היד הקדוש, שהיה בעבר בידי החיד"א (והוא מזכירו ב'שם הגדולים') ומאז נעלמו עקבותיו. הרה"ק משינאווא שראה את כתב היד בידי סוחר מקומי, בזבז הון רב על מנת לגאול אותו, וגם נתן למדפיסים מעות בכדי להדפיס את הספר שהיה כ"כ חשוב בעיניו.

ספר אור החמה:

פירוש על ספר הזוהר. הספר כולל סיכומים של ארבעה פירושים קודמים על הזוהר: א. פירוש ר' משה קורדוברו (הרמ"ק); ב. פירושו של ר' חיים ויטל (הרח"ו), אשר כלשונו של ר' אברהם 'חידש הוא נר"ו קודם שלמד עם האלהי הרי"א (הר' יצחק [לוריא] אשכנזי, הוא האר"י) זלה"ה', ג. פירושו של ר' אברהם גאלנטי, תלמיד מובהק של הרמ"ק; ד. פירוש אנונימי. על פי תיאורו של ר' אברהם אזולאי בהקדמתו לספר פירושים אלו הם 'לשונות הזוהר הבלתי עמוקים', או 'פשטי הזוהר', ועם זאת הם הכרחיים, שכן הם משמשים כסולם לעלות בו אל עולם הקבלה, כמתואר בשיר הפותח את ספר אור החמה.

-------------------------------------

פרמישלא, תרנ"ו-תרנ"ח [1896-1898]. מהדורה ראשונה של חלק רביעי.

חלק א - בראשית: [3], קסח, קע-קעז, קפ-רלג, רלב-רמא [1] דף.

חלק שלישי וחלק רביעי כרוכים יחדיו בשערים נפרדים:

חלק ג' - ספר ויקרא: [2], צג דף. עם ציורים קבליים.

חלק ד' - ספר במדבר, דברים: [1], קכו דף.

האדמו"ר הקדוש רבי אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין הי"ד - (תרכ"ב-תש"ג) חתנו הצעיר של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, סבו הגדול האדמו"ר רבי שלום מקאמינקא (בן לבנו היחיד רבי יהושע) היה אחד משני גדולי תלמידיו של רבי נפתלי מרופשיץ, לצד רבי חיים מצאנז. משנת תרמ"ה רב בבוכניה, בשנת תרנ"ז עלה לכהן על מקום אביו כאדמו"ר בקאמינקא ובשנת תר"ס עבר לכהן כרב ואדמו"ר בעיר אושפיצין (אושוויץ). בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בעיה"ק ירושלים. ערב מלחמת העולם השניה חזר לפולין ונעקד על קידוש השם בגטו סוסנוביץ הי"ד.