***נדיר- צבי הר זה בחיבור מרתק בן 5 דפים בכתב יד "האדם והצמח" אשר התפרסם בכתב העת "ההד" חו' בתמוז תרצ"ו. צבי ...

***נדיר- צבי הר זה בחיבור מרתק בן 5 דפים בכתב יד "האדם והצמח" אשר התפרסם בכתב העת "ההד" חו' בתמוז תרצ"ו. צבי הר-זהב (גולדברג) חבר בועד הלשון העברית. נולד בסודצ'ה, מחוז פיניסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה ג' כסלו תר"ל (1869), לאביו ר' יצחק גולדברג (חוכר אחוזות, עסקן, מצאצאי ה"חכם צבי" ובנו הרב יעקב עמדין) ולאמו טילה (תהלה) פרל בת ר' מיכל פישמן (חוכר אחוזות), ובילדותו נדד עם הוריו ממקום למקום במחוזות פינסק וקובל אל האחוזות שחכרו. למד תורה מפי מורים, שאביו הביא לבניו אל הכפר, והשתלם בדקדוק עברי, בלימודים כלליים ובקריאת ספרות, ובהשפעת לימודו בדקדוק הנהיג לעצמו עוד בשנתו הי"ג קריאה מדוקדקת בלימוד ובתפלה למורת רוחם של אביו ומוריו. בשנתו הט"ו שנה את שמו מהרשל גולדברג לצבי הר-זהב, אח"כ הנהיג לעצמו כתיב עברי אף למלות לועזיות, החל לדבר עברית עם המורה שבבית אביו וסירב לענות לו בלשון אחרת, ומאז נהג כך עם כל מי שהיה נראה בעיניו שהוא מבין עברית - עוד לפני שידע על מנהגו זה של אליעזר בן-יהודה בארץ-ישראל. בתחילה כתב ודיבר בסגנון מקראי ואח"כ עבר ללשון המשנה ומחזיק בה עד היום. עשה בנעוריו כמה נסיונות ספרותיים: חיבר לוח-השנה, כתב מאמרים, שירים והגיונות בחיקוי לתהלים ולנביאים ואף בסגנון מודרני. למד ערבית מתוך ספרו של קאספארי. בה' תשרי תרנ"ה נתפרסם בדפוס שירו הראשון "שובה ישראל" ב"הצפירה", ואחריו עוד כמה שירים. באותה שנה חיבר ספר "שירי הטבע" (חלק ממנו יצא בוארשה בשנת תרע"ב) ולוח-קיר נצחי לפי מנין היהודים, הקראים, הנוצרים והמוסלמים. בתרנ"ו חיבר ספר "שירי ציון". בתרנ"ט פרסם מאמר גדול על הצורך להשתתף בלשון המשנה (הוכנס לספרו "לשון דורנו" שיצא בתר"ץ). אחרי השתלמות בהשכלה כללית ובהוראה התחיל בתרס"א עוסק בהוראה עברית בהורודוק (פלך וילנה) ואח"כ בלובשוב (פלך מינסק), יסד אגודות לדיבור עברי ולציונות, חיבר שירים לילדים ומחזות. בתרס''ג נשא לאשה את מלכה בת אברהם הנדלר, דיין בבריסק דליטא. פתח שם בית-ספר עברי ויסד אגודה לדיבור עברי. בית-ספר זה התקיים עד סוף תרע"ה, עד שהגלו כל יושבי העיר בגזרת הממשלה הרוסית. בשנות תרע"א - תרע"ב פרסם ב"הפרחים" של לבנר בלוגאנסק סיפור היסטורי גדול, "בארץ חם". מעובד מלועזית. בהוראתו במקומות ההם הנהיג את השיטה "עברית בעברית", דיבור עברי חי, טיולים עם התלמידים. בחידושים אלה הרגיז עליו את מתחריו, המלמדים, ובעקב הלשנה נעצר פעמיים על-ידי הבולשת הרוסית הצארית ונחקר במשך חמש שעות עד ששוחרר. בשנות תרע"ז-ע"ח לימד בבתי-ספר ולקבוצות תלמידים בשדלץ, פולין, אח"כ בתלמוד תורה "מזרחי" במזריץ', שם הנהיג בכתות העליונות את ההברה הספרדית. ובוארשה, עד סוף שנת תרפ"א. ב-כ' אלול תרפ"א עלה לארץ והתישב בירושלים. עבד בעריכה סגנונית והכשרה לדפוס של ספרי אפרים ירושלמי , "גנזי שכטר" של דוידסון ועוד, ניקד כמה ספרים ועבד כמגיה בדפוס "המדפיס" של ליפשיץ ואח"כ בדפוס ויס. כדי להגשים את הרעיון שהגה