Auction 9
By Judaica
May 31, 2022
חזון איש בני ברק, Israel
The auction has ended

LOT 142:

מכתב שואה מזעזע מאת האדמו"ר בעל ה'כנסת-מרדכי' מסדיגורא זיע"א.

Sold for: $750
Start price:
$ 200
Buyer's Premium: 25%
VAT: 17% On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations

מכתב שואה מזעזע מאת האדמו"ר בעל ה'כנסת-מרדכי' מסדיגורא זיע"א.

מכתב היסטורי נדיר ביותר ויחיד במינו, מאת האדמו"ר רבי מרדכי שלמה יוסף מסדיגורא. המכתב נשלח בעיצומה של השואה, רגע לפני ששולחים את אחותו הרבנית אסתר, בתו של תפארת אדמו"רי רוז'ין, יחד כל עם בני משפחתה למחנה הריכוז 'דכאו'. בשולי המכתב חתימת יד קדשו של הרבי בתוספת פרטיו האישיים (4 שורות בכתי”ק), ובאורח נדיר ביותר בשפה האנגלית - חתימה אצילית-מלכותית בלועזית!


ניכר במכתב שהוא נכתב בדם לבו של הרבי. הרבי מקונן בו בשפה תנ"כית את קינת חורבן עמנו וצערו האישי על נסיכת בית רוז'ין שמילדות הורגלה למַחְלָצוֹת בית המלכות, וכעת מחוללת עד מוות יחד עם כל בני ביתה. וזו לשון קדשו של הרבי במכתבו המזעזע כל לב:

“ואשפוך שיח לבבי... עיני עיני יורדה מים על שבר בת עמי... עטוף צער ויגון ובכי תמרורים על אשר נגעה יד ה' באחותי העדינה ישרת לב עם בעלה... ושני בניהם הקטנים אשר חנם השי”ת ואלה הצאן מה חטאו... ואחרי הרדיפות הנוראות שסבלו עד עכשיו בגיהנום הפולני ועכשיו כלה גרש גורשו... בדכאו הידוע אשר סכנת נפשות במלוא מובן המלה בשם. ונפשי ונפשם בשאלתי אולי יעלה בידו בזכות אבותי הקדושים מצוקי ארץ זצוקל"הה".

מלבד החשיבות החסידית העצומה של המכתב שלפנינו, ככתי"ק של אחד מצדיקי הדור, העוסק בהצלת אחותו - בתו של צדיק הדור ונכדתם של גדולי הדורות משושלות רוז'ין וקרלין. הרי שלפנינו גם מכתב שואה בעל חשיבותו היסטורית עצומה - מכתב העוסק בהצלת משפחה שלמה ממחנה דכאו, וכיום ידוע עוד יותר, ממה שידע ה'כנסת מרדכי' בעת כתיבת המכתב - דכאו פירושו היה מוות, כל באיה לא ישובון. (ופלא שהאדמו"ר ידע את האמת אודות השמדת היהודים באירופה, כבר בשלב זה של המלחמה).

על אחת כמה וכמה מכתב העוסק בהצלת אחת המשפחות החשובות, המקושרות והעשירות ביותר באירופה "משפחת פרידמן מסדיגורא", נסיכי שושלת המלכות היהודית רוז'ין-סדיגורא. גם דרך הנהגתם הנשגבת של אדמו"רי השושלת, בצבירת אוצרות זהב וסגולות מלכים, הפכה לאחר חמישה דורות את חצר סדיגורא, לעשירה מאוד בכסף ובהשפעה. המכתב שלפנינו מחדד את עוצמת הגזרה הנוראה שריחפה באותן השנים מעל יהודי אירופה, שאפילו משפחה ממרום היחס ומהמקושרות ביותר בעולם היהודי, מתקשה לחלץ את בתם מעמק הבכא. דוגמה פעוטה ליכולותיה של המשפחה, אנו מוצאים במכתב עצמו, בו הרבי מציין (ומדגיש זאת בקווי הדגשה בכתי"ק) שלצורך הכרת אחותו כ'בעלת הון', שזו הייתה אחת הדרכים לקבלת סרטיפיקאט, כבר הופקדו במזומן אלף לא"י בבנק אנגליה-פלשתינא. כמו כן אנו מוצאים במכתב דוגמאות נוספות ליכולותיו של הרבי, כמו "בקשה לפגישה אישית עם המושל מילס ואדווין סמואל" בנו של הנציב העליון.

נראה שמחמת אופיו של הקריטי של המכתב הנוגע להצלת חיי אחותו של הרבי, בעלה ושני ילדיהם הקטנים מלב התופת, כותב הרבי את המכתב במינימום פרטים מזהים. בזמן שהחרב מתהפכת מעל ראשי היהודים באירופה ודמם זול ממים, מעדיף הרבי שלא לחשוף את שם אחותו ובני משפחתה, בטרם יסגור את כל הקצוות לחילוצם, מחשש שמא יבולע להם. הרבי מכנה במכתבו את אחותו הרבנית אסתר בכינוי "אחותי העדינה" בלבד. גם את פרטי הנמען מעלים הרבי במכתב, כנראה מחשש שמא תשזוף עין זר את המכתב, והרבי מכנה אותו רק בכינויי הכבוד "כבוד ידידי היקר" או "כב'[וד] הר'[ב]”.

המכתב ההיסטורי-חסידי שלפנינו, שסלל את הדרך לפגישה עם בנו של הנציב העליון הרברט סמואל, שהיה אגב יהודי והיה בידו את הכוח והיכולת לחלצם ממיצר, בוודאי תמורת חלק מהאוצרות הרוז'ינאים - אכן פעל את פעולתו. בסופו של דבר הצליח האדמו"ר במשימתו הבלתי אפשרית, משימה שאדמו"רים רבים וגדולים ושועי עולם לא הצליחו בה - הרבי שלף את בני משפחתו מתוך ההפיכה. רק מתי מעט הצליחו להיחלץ מעמק הבכא באמצע השואה ונער יספרם (רכבת קסטנר, האדמו"רים מגור ובעלז וזהו). ייתכן שזה בגלל חכמתו הרבה של הרבי שצפה מוקדם מכולם את עומק האסון ושמדובר "בסכנת נפשות במלוא מובן המילה" כלשון קדשו במכתב, ואולי בשלב מוקדם זה, תמורת הון עתק עוד ניתן היה להציל. אך בוודאי תרמה לכך גם הסיבה אותה מציין הרבי בסיום מכתבו: "בזכות אבותי הקדושים מצוקי ארץ זצוקל"הה".

רבי מרדכי שלום יוסף בעל ה'כנסת מרדכי' מסדיגורא - [תרנ"ז-תשל"ט], האדמו"ר הרביעי לבית סאדיגורא. מגדולי אדמו"רי הדור. כבר בגיל 32 התמנה כחבר מועצת גדולי התורה והיה צעיר חבריה. מונה גם כנשיא קרן התורה של אגודת ישראל והיה בין מנהיגי התנועה. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה יחד עם שאר אדמו"רי רוז'ין. בשנת תרפ"ג הקים את ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל. בשנת תרפ"ה החל לשלוח חסידים לארץ ישראל, ובשנת תרצ"ג הגיע בעצמו לבקר בארץ ובל"ג בעומר של אותה שנה הדליק את המדורה בהדלקה המסורתית במירון.

מפרט: [1] דף. 28x22 ס"מ.
מצב; טוב מאד.