חזון איש בני ברק, Israel
Terms of sale
View demo
The auction has ended
|
LOT 96:
ייחודי חסידות ציונית ! [2] ספר 'גלילי זהב' מאת הרה"ג דוד מושקביץ רבה של נאסוד (טרנסילבניה). סאטמר, תרצ"ה [1935]
more...
|
|
|
Start price:
$
50
Buyer's Premium: 25%
VAT: 17%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
ייחודי חסידות ציונית ! [2] ספר 'גלילי זהב' מאת הרה"ג דוד מושקביץ רבה של נאסוד (טרנסילבניה). סאטמר, תרצ"ה [1935]
ב' הכרכים של הספר 'גלילי זהב' מאת הרב דוד מושקוביץ חסיד רוז'ין ורבה של נאסוד שבטרנסילבניה ובאחרית ימיו רבה של שכונת פלורנטין, היה רב חסידי - ציוני, פוסק הלכה והוגה דעות ראה בכך כי הציונות אינה עומדת בסתירה לדת ומסורת ישראל אלא מבוססת עליהם.
ספריו גלילי זהב "באורים וחדושים על חמשה חומשי תורה, מיוסדים על מאמרי חכמז"ל בתלמוד ומדרשים, ובהם מאמרים רבים ונכבדים העוסקים בדברים העומדים ברו עולמנו המעוררים על שיבת ציון ובנין ארצנו הקדושה".
על אף שתנועת הציונות לא מצאה מסילות בקרב היהדות החרדית בכלל והתנועת החסידות בפרט, יחד עם זאת היו כמה תופעות ייחודיות בין הקשרים של תנועת החסידות ותנועת הציונות בראשית דרכה. האדמו"ר מטשורטקוב רבי משה פרידמן זצוק"ל עקב אחרי פעילותה של התנועה הציונית, והתבטא: "מה איכפת לנו שהמשתדלים אצל הסולטן אינם שומרי הדת הלא אם יש לנו משפט בערכאות שלהם אנו מקבלים למליץ יושר עורך דין שאינו שומר דת אלא שיודע הוא להיות פרקליט לבעל דינו, כן אנו החסידים נחזק בדקי הבית לעשות ישיבות שיפיצו תורה ויראה והם יעסקו כלפי חוץ". "וגם לו התיישבו בני ישראל חצי מליון בארץ הקדושה כי אז קרבו הגאולה".
יש לציין כי יחס זה התאפיין בראשית דרכה של הציונות, עם התפתחות התנועה ההנהגה החילונית של "הציונות" דחתה מעליה את גדולי התורה. 'אבן הבוחן' אירע כאשר מספר רבנים התאספו ל'וועידת וארשה' בה השתתפו רבנים כגון רבי יהודה לייב צירלסון, רבי אליהו עקיבא ראבינוביץ מפולטבה "עורך הפלס" ועוד רבים, אשר הציעו כי תנועת הציונות תקים 'ועד רבנים' הצעה זו הועברה להנהלת הציונות אשר דחתה בקשה זו על הסף. תגובה זו למעשה היוותה את גרעין היסוד להקמת 'אגודת ישראל' אשר חלק מרבני ועידת וארשה אף היו מהדמויות העיקריות להיווסדה, כדוגמת הרב צירלסון זצ"ל שהיה נשיא שלושת הכנסיות הגדולות הראשונות של אגו"י. (ראה עוד החסידות וארץ ישראל, אלפסי יצחק)
הספר לפנינו הינו עדות ייחודית בנוף ההיסטורי, וכך גם הסכמותיו מחד רבה הראשי של א"י - מרן הראי"ה קוק זצ"ל, ומאידך הסכמת מרא דארעא דישראל מרן רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל וכן הסמכתו של הגרי"ל צירלסון זצ"ל.
הרב דוד מושקוביץ (תרכ"ט, 1869 - תשי"ט, 1959) היה רב חסידי-ציוני, פוסק הלכה והוגה דעות, רבה של נאסוד שבטרנסילבניה ובאחרית ימיו רבה של שכונת פלורנטין וחבר הרבנות הראשית לתל אביב-יפו.
הרב מושקוביץ, בן למשפחה מיוחסת, שימש במשך שנים כרבה של נאסוד שבטרנסילבניה והקים בה מוסדות ציבור ומוסדות חינוך. במסגרת פעילותו הציונית חבר לרב משה שמואל גלזנר מקלוז' והיה מדבריה הראשיים של הציונות הדתית בדורו. הוא נסע ברחבי אירופה כדי לעשות נפשות לציונות ובימי מלחמת העולם הראשונה אף נשפט כמורד במלכות בבית דין צבאי בשל הלשנה על פעילותו הציונית. לבסוף שוחרר והמשיך בפעילותו.
פרסם מאמרים ציוניים ומאמרי הגות כלליים בביטאון הציוני "העולם" והיה ידידו הטוב של עורך הביטאון, נחום סוקולוב.
הרב מושקוביץ היה חסיד רוז'ין וכשפרצה המחלוקת הגדולה בין חסידות צאנז לחסידות רוז'ין והראשונים אסרו לאכול משחיטת השוחטים הרוז'ינאים פרסם את הספר "משפט לעשוקים" (1910) שהגן על כשרות השחיטה של שוחטים אלו ותקף בחריפות את הניסיונות לשבור את מטה לחמם. ב-1922 הדפיס את ספרו ההגותי "רגלי מבשר" ובו מאמריו "האומה והדת" ו"הגאולה והדת" המבססים את ההשקפה שלפיה הציונות אינה עומדת בסתירה לדת ומסורת ישראל אלא מבוססת עליהם. ספר זה היה מספרי היסוד של הציונות הדתית באוסטריה והונגריה.
לאחר מכן הוציא את ספרו שו"ת עקד-הרועים אשר עשה במיוחד רושם רב בעולם הרבני והישיבות בספר זה הראה את כוחו הגדול ברור ההלכה.
גם את ספריו על התורה "גלילי זהב" הדפיס עוד בהיותו בחו"ל, בסאטו מארה (סאטמאר) ב-1935. בסוף אותה שנה עלה ארצה והתיישב בחיפה. לאחר תקופת קליטה, התמנה כחבר הרבנות הראשית לתל אביב-יפו וכרבה של שכונת פלורנטין בעיר. הוא עקר לתל אביב והקים בקרבת ביתו בית כנסת.
[2] כרכים חלק א: תרצ"ה סאטמר, ק"ג דף, מצב טוב, ללא כריכה.
חלק ב: תרצ"ו סאטמר, קלה דף מצב טוב מאוד
