עותק נאה: איילת אהבים, לבעל ה'לכה דודי'. מהדורה ראשונה. ויניציאה, שי"ב - רישומים.

...

עותק נאה: איילת אהבים, לבעל ה'לכה דודי'. מהדורה ראשונה. ויניציאה, שי"ב - רישומים.

"כָּל הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים"

ספר אילת אהבים, פירוש על שיר השירים. מאת המקובל האלוקי רבי שלמה אלקבץ מחבר הפיוט הקבלי 'לכה דודי', המושר בכל תפוצות ישראל. מהדורה ראשונה בחיי המחבר. דפוס יושטינייאן. ויניציאה, שי"ב [1552]. וינוגרד, ויניציאה 429. עותק נאה.

המחבר הקדוש רבי שלמה אלקבץ היה מגדולי המקובלים בדורו של האר"י הקדוש (הוא היה מבוגר מהאר"י בעשרות שנים). בעל הלכה דודי היה מרבותיו של הבית יוסף בקבלה, והוא היה אחד מבני החבורה באותו ליל שבועות מפורסם שבו נגלה המגיד לבית יוסף, וכה הוא כותב אודות אותו המחזה: "זיכננו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות... ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא". בעקבות אותו המחזה ייסד רבי שלמה אלקבץ את אמירת 'תיקון ליל שבועות' אותו נוהגים לומר עד היום הזה בכל תפוצות ישראל.

מרגש להחזיק ביד עותק שככל הנראה היה בידיו הקדושות של בעל ה'לכה דודי', שכשאר מחברי הספרים, בוודאי קיבל לידיו את עותקי המהדורה הראשונה מבית הדפוס. בפרט בדורו שלא היו חנויות ספרים, אלא כל מחבר היה מוכר או מחלק את ספריו [הספר שלפנינו נדפס כשבעל ה'לכה דודי' היה 'אברך' בן 47]. בשער ובדף האחרון מופיעים רישומים בעברית ובאיטלקית, ביניהם רישומים מתקופת ההדפסה. תוכנם לא נבדק.

המקובל האלוקי רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ [רס"ה-שמ"ד], נודע בעיקר בפיוטו לכה דודי, שהוכנס לכל סידורי התפילה. פחות ידוע שהוא זה שייסד את אמירת 'תיקון ליל שבועות', בעקבות מעשה שהיה.

היכרותו עם הבית יוסף: תחילת היכרותם הייתה באדריאנופול. שם החל רבי שלמה אלקבץ לעסוק בחכמת הקבלה, ובספריו ופיוטיו שנכתבו החל מאותה תקופה ניכרת השפעה קבלית. בהמשך עלה לארץ הקודש והתגורר בצפת, באשר האמין שרק בארץ ישראל מתגלים סודות הקבלה. בצפת התקבצו סביבו רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) ורבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך והוא החל ללמדם את תורת הקבלה שהביא עמו מאדריאנופול. ישנה תשובה מפרסמת ממנו לבית יוסף בה הוא מבאר לו את המושג 'שני המאורות הגדולים'

ייסודו את אמירת תיקון ליל שבועות: הוא היה, כאמור לעיל, אחד מבני מהחבורה המצומצמת באותו ליל שבועות מפורסם שבו נגלה המגיד לבית יוסף וכה הוא כותב אודות אותו המחזה: "זיכננו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא". בעקבות אותו המחזה ייסד רבי שלמה אלקבץ את אמירת 'תיקון ליל שבועות' אותו נוהגים לומר עד היום הזה בכל תפוצות ישראל.

יחסו של האר"י הקדוש לשיריו: מקובלי צפת, והאר"י בראשם, התייחסו בשלילה לשירה היהודית עד אז, ולמשוררים כמו הרב שלמה אבן-גבירול והרב אברהם אבן-עזרא, והעדיפו את השירה שהתחברה לאורה של הקבלה, ובמיוחד את שיריו של רבי שלמה אלקבץ ש'מסכימים ברובם עם האמת'. יחס זה מצד מקובלי צפת הפיץ את שירתו של הרב אלקבץ בכל התפוצות, עד היום הזה.

מפרט: הספר בשלמות מלאה. סד, [2] דף. 18.5 ס"מ. נייר איטלקי משובח. כריכה חדשה.

מצב; טוב. כתמים, בעיקר בשני הדפים האחרונים. תעלת עש בודדת, קרעים קלים מאוד בשער (משוקמים מקצועית) ובשני דפים נוספים, ללא פגיעת טקסט.