חיבור שלם בכת"י הצדיק משאץ, חד"ת של ר' יודא גריוואלד אב"ד סאטמאר וגם בשם החת"ס, מפי צדיקי קאסאן, חקל יצחק, ערוגת ...

חיבור שלם בכת"י הצדיק משאץ, חד"ת של ר' יודא גריוואלד אב"ד סאטמאר וגם בשם החת"ס, מפי צדיקי קאסאן, חקל יצחק, ערוגת הבושם, צאנז שינאווע

כתב יד הגאון הצדיק ר' זאב וואלף הלוי בן ר' יעקב טירנויער מסאטמאר

ר' וואלף המפורסם בשם הצדיק משאץ, ונפלאות ידובר בו אותות ומופתים, למד כמה שנים אצל הרב דמתא הגאון ר' יודא גרינוואלד אב"ד סאטמאר מח"ס זכרון יהודה ושא"ס, ובפנקס הזה כתב דרושים למשך שתי שנים תר"ס-תרס"א, וכמעט כל דרוש נלקח מרבו הנ"ל או שדרש הוא בהקדמת תורת רבו. גם מביא כמה דברים ששמע בעצמו מהקאסאני רב, ומהחקל יצחק, מרבו הערוגת הבושם ועוד.

1. יד: המשך סוף תורה לתחלתה שמעתי בשם אדומ"ו שליט"א לעיני כל ישראל 

2. טו. במדרש פליאה עפ"י ששמעתי כמה פעמים מאדומ"ו שליט"א שאמר שישראל צריך ...

3. טו: מדרש רבה  וכו' ואמר אדומ"ו שליט"א בפסוק לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ואמר אדומ"ו שליט"א עפ"י זוהר הקדוש 

4. טז. בפסוק ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לקל עליון והקשה אדומ"ו מה מפסיק בזה ב.. למעשה ממלך סדום ואמר אדומ"ו שליט"א דיש ללמוד מזה

5. שם, ועל הבקר רץ אברהם ויתן אל הנער לעשות אותו ואמר אדומ"ו שליט"א לכאורה הא מצוה בו יותר מבשלוחות ובפרט וכו' ואמר אדומ"ו שליט"א עפ"י שפירש"י בפ' שמות כשהרג משה רבינו ע"ה את המצרי

6. שם, ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה ואמר אדומ"ו בשם החתם סופר עפ"י שפרשיז"ל ידעו את רבונם ומרדו בו

7. טז: בפסוק ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה וכו' ואמר אדומ"ו בשם ח"ס שאמר בשם רבו ר' נתן אדלער שהקשה האיך יכולין לבנות הבית על הרים

8. שם, בפסוק ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל ומדקדק אדומ"ו דהול"ל ואברהם זקן בא בימיו

9. יז. ויעתר יצחק לה' וכו' ואמרתי בעהית"ב לפרש עפ"י מה ששמעתי מאדומ"ו שליט"א לפרש הפסוק ויעקב איש תם יושב אהלים דהני עשו ג"כ הי' לומד תורה אלא כשיצחק

10. יז: בפסוק ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ושמעתי מאדומ"ר החסיד שליט"א שאמר בשם הח"ס שאמר דס"ת מן ויצא' יעקב' מבאר' שבע' וילך חרנה' היא ארבע'ה

11. יח. לחנוכה רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם אמר אדומ"ו שליט"א ראשי תיבות נדר וצריך הסבר ואמר דעו נא רבותי דהכלל הוא כך ישראל

12. יט. דרוש עצום ובו תוכחת מוסר אשר אמר אדומ"ו שליט"א על פ' שמות,  

13. יט: או יאמר לפרש הפסוק ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו ומדקדק אדומ"ו שליט"א למה חזק ואמר אלה שמות בני וכו'   ומדקדק אדומ"ו שליט"א איזה לשון 

14. כ: בפסוק וידבר משה וכו' ואמרתי בעזהית"ב לתרץ בהקדם מה ששמעתי מאדומ"ו המפורסם מו"מ יודא החסיד אבד"ק ערינו סאטמאר יע"א שליט"א לפרש הפסוק 

15. כא. וכי יגור אתך גר וכו' והקשה החתם סופר ממ"נ האיך מיירי זה וכו' עד כאן שמעתי מאדומ"ו שליט"א שאמר כן בשם החתם סופר.

16. כב: דרוש עצום ובו תוכחת ומוסר השכל מה שדרש אדומ"ו שליט"א על פ' משפטים, , ואמר אדומ"ו שליט"א לתרץ וכו' [ואז אמר אדומ"ו שליט"א מוסר הרבה אודות שיבנו מקוה מיוחד לנשים  וכו' ולפי זה אמר אדומ"ו שליט"א פשט בהפסוק וכו'

17. כג. במדרש ואלה המשפטים אשר תשים לפנים הה"ד ועוז מלך משפט אהב משרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית וכו' ואמר אדומ"ו שליט"א בהקדם לפרש הפסוק ועבדתם את ד' אלקיכם וכו'.

18. כה. ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי, ואמר אדומ"ו, החתם סופר זיע"א פירש הפסוק הזה עפ"י דידוע דישעי' הוא מלא נחמות וכשמו כן הוא ישע ד' וירמי' הוא מלא קינות לכך נקרא ירם י'-ה השם הוא ירום א"כ נראה לפי"ז דתרומה פי' ג"כ ירום נתמעט ולאו מירם וכו' ואמר אדומ"ו שליט"א לפי דברי החתם סופר דתרומה משמע שניהם.

19. כה: לפ' תצוה, בפסוק ואתר תצוה את בני ישראל וכו' באוהל מועד וכו' לפני ד' חוקת עולם ואת בני ישראל, והקשה אדומ"ו שליט"א דמאת בני ישראל הוא מיותר דמקודם כתוב ואתה תצוה את בני ישראל, ואמר אדומ"ו לתרץ בהקדם לפרש הפסוק לקמן ונועדתי שמה לבני ישרא ואקדש בכבודי וקדשתי את וכו'.

20. שם. בפסוק ונשא אהרן את שמות בני ישראל על לבו לזכרון, ואמר אדומ"ו שליט"א בהקדם מה שפרש החתם סופר זצ"ל על הפסוק .

21. כו. לפ' תשא, כי תשא את ראש בני ישראל ומדקדק אדומ"ו שליט"א למה כתב עוד זה יתנו כו' ואמר אדומ"ו שליט"א בהקדם מה דאיתא.

22. כז: לפ' ויקהל, בפסוק כל איש ואשה   ואמר אדומ"ו שליט"א דהנה וכו'

23. כח. לפ' ויקהל, עוד בפסוק הזה שמעתי בשם אדומ"ו שליט"א לפרש הפסוק הזה.

24. כט: לחג הפסח, בפסוק והי' כו' ועוד דקדק אדומ"ו שליט"א דלמה אצל תשובת תם כתיב והי' כי ישאלך בנך מחר ואצל תשובת רשה ושאינו יודע לשאול לא כתיב מחר, ואמר אדומ"ו שליט"א לתרץ 

25. ל. לז' של פסח, והמים הי' להם חמה מימנם ומשמאלם, ואמר אדומ"ו שליט"א דהול"ל וכו' ואמר אדומ"ו מוסר הרבה אודות התלמוד תורה דאיתא במדרש

26. שם, או יאמר, עפ"י דאיתא בגמרא דבנות הי' אוסרים את נפשן כשהגיעו, בסוף המימרא, "ודו"ק כי דברים נפלאים הם מאדו"מ הגאון שליט"א.

27. לג: לחג השבועות, בפסוק ויצא אותם משה וכו'   ואמר אדו"מו האיך שייך לומר וכו' ואמר אדמ"ו לתרץ וכו'.

28. לד. לפ' נשא, איתא בגמרא המשך נזיר לסוטה לומר כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, ואמר אדומ"ו שליט"א  וכו'

29. לה. לפ' חקת, מה ששמעתי מאדומ"ו הגאון הצדיק הקדוש מו"ה ר' יודא ג"וו אבדק"ק עירינו היקר' סאטמאר יע"א שאמר הספד הזה על פטירת הצדיק החסיד המפורסים בכל קצוי ארץ לשם ולתהילה מו"ר ר' מרדכי פריינד ז"ל נפטר ד' תמוז סת"ר.

30. לו: דרוש עצום ובו תוכחות מוסר אשר שמעתי מאדומ"ו הצדיק אבדק"ק סאטמאר יצ"ו שליט"א אשר דרש ברבים י' לח' אב במרחץ טארנע יע"א לפ' אלה הדברים. וכו'.

31. לז. במדרש השיבנו ד' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם,    ואמר אדומ"ו שליט"א לפרש .

32. לז: על נהרות בבל שם ישבנו וכו', אם תשכח ירושלים תשכח ימיני, אמר אדומ"ו דאיתא במדרש וכו'

33. מא: לפ' ברכה, בפסוק ועזר מצריו תהי', שמעתי מאדומ"ו שאמר וכו'.

34. מב. בסליחות רחם עלינו ואל תשחיתנו כמה וכו' נראה לי לפרש ההמשך בהקדם ממה ששמעתי מאדומ"ו הגאון הצדיק אבדק"ק סאטמאר יע"א לפרש הפסוק וכו'.

35. מז. לפ' וירא, בפסוק ארדה נא ואהרה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה, ואם לא אדעה שמעתי מאדומ"ו שאמר בשם הגאון בעל חתם סופר זצ"ל דחילוק גדול יש וכו'.

36. מז. לפ' וירא, בפסוק חלילה לך מעשות כדבר הזה וכו' חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט אמר אדומ"ו שאברהם אבינו.

בדף יד ע"ב מתחיל חידושים על התורה לשנת תר"ס.

באלו המקומות מסיים בשמו המלא ושם אביו והיום והשנה ושם עירו עם ברכות.

טז, ב יח, ב כ, א כו, א כז, א כח, א לח, ב מג, א מה, ב מז, ב נד, א סא, ב סג, ב.

מביא מאביו שליט"א ר' יעקב טירנויער מסאטמאר,

בדף מו ע"א ובדף מו ע"ב מביא סיפור ששמע מאביו מהצאנזער רב [יש שם טעות עם ר' מענדעלע רימנובער שלא הי' כבר בחיים המעשה הי' עם הצמח צדק מוויזניץ]

בדף מח ע"א ואמר אדואא"מ שליט"א בדף מט ע"ב בשם ר' ישעי' מפאטאק.

דברי תורה מהערוגת הבושם אב"ד חוסט,

בדף נ' ע"א כשהיינו יחד בעיר ראצפערד 

בדף נ' ע"ב מסיים ע"כ שמעתי מאדמ"ו מהר"ם גו"ו אבדק"ק חוסט שליט"א.

בדף נ"ח ע"א בדף ס' ע"ב. חדושי תורה לחג הפסח.

מהרה"ק מקאסאן בדף מג ע"א שאמר ביום אושפיזא דאהרן, מ"ד ע"א,

בדף מז ע"א ששמע בעצמו מהרה"ק מצאנז. בדף נ"ח ע"א.

שמעתי מאיש מהימן ששמע מפי הרה"ק משינאווע

מדף מד ב' מתחיל עוד הפעם חידושים על התורה מסדר בראשית משנת תרס"א.

בדף מח ע"ב אמר ידידי כנפשי החסיד המפורסם טובי' ? יודא מ....ד?

הספד על ר' מרדכי פריינד מהרה"ג ר' יודא גרינוואלד דף ל"ה ע"ב

כתב לי הבחור החשוב יוסף שפיטצער מכפר אליק בדף יז ע"א.

ששמעתי מהרה"ק מספינקא שליט"א החקל יצחק בדף לח ע"ב

בדף לט ע"ב עיי' בקונטרס הראשון שלי הנקרא "אברך" על התורה.

דף האחרון סז ע"א אשר אמרתי ביום חתונתי ומסיים פק"ק האמינא [הומנא] יום ג נצבים וילך תרס"א בתוך שבעה ימי המשתה הק' זאב וואלף בלאאמ"ו מוה"ר יעקב סג"ל טירנויער

* * *

הרב זאב וולף הלוי טירנואר (תרל"ט או תרמ"ב[1]-כ"ז באדר ב' תשי"ט) היה רבן של הערים לספז, שאמקוט, סוצ'אבה ופלטיצ'ן. מחבר הספר "ט"ל אורות" על הלכות שבת.

קורות חיים

נולד בסאטמר כבנם הבכור של הרב יעקב הלוי טירנואר ואסתר. היה תלמיד מובהק של הרב יהודה גרינוולד, ראב"ד סטמר, שהסמיכו לרבנות בבחרותו. כמו כן היה תלמידו של הרב משה גרינוולד, רבה של קהילת חוסט ומחבר ספר "ערוגות הבושם".

במשך שימש כמה שנים כדיין בשימלוי שבטרנסילבניה בתקופת הרב שלמה זלמן אהרנרייך, ולאחר מכן כיהן כראב"ד בכמה ערים, בהן לספז בחבל מולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, סוצ'אבה ופלטיצ'ן בבוקובינה. בסוצ'אבה כיהן כרב בתחילת המאה ה-20.

עלה לארץ ישראל וישב בצפת וכיהן כרב בית-הכנסת "שארית הפליטה".

מסופר עליו שבהיותו רב במחוז סוצ'אבה (בסוצ'אבה או פלטיצ'ן) הייתה בצורת והרב טירנואר קיבץ מניין וארגן תפילה להורדת גשם, כשכולם עטופים בטליתות ועטורים בתפילין. מסופר שלאחר זמן קצר ירד הגשם, והיהודים והגויים תושבי הסביבה הודו לו והעניקו לו מתנות.

התמיד בלימודו יומם ולילה בתנאים קשים ביותר:

במשך שנים רבות היה אוכל בימות החול חלה יבשה טבולה במים, כי לא היה מה לאכול חוץ ממה שנותר מחלות השבת.

גם בתקופת השואה המשיך בלימודו אף שנאלץ לברוח ממקום למקום.

בשואה נפטרו שתיים מבנותיו, רבקה ופראדיל, ונרצחו שניים מבניו, חיים אלתר יעקב וצבי.

לפני עלותו לארץ ישראל היה נוסע לצדיקי הדור כמו רבי ישכר דב רוקח מבלז, רבי ישראל צבי רוטנברג מקאסאני, רבי ישראל הגר מויז'ניץ (ישב בשנותיו האחרונות בגרוסוורדיין).

ב-17 שנותיו האחרונות לא אכל בשר מסיבה לא ידועה. נפטר ב-1959 ונטמן בבית הקברות היהודי העתיק בצפת.

היה חותנו של האדמו"ר מנדבורנה-צפת רבי אהרן יחיאל לייפר, שנישא לבתו ליבא. בן נוסף שניצל מהשואה היה הרב יוסף שהיה רב ושוחט ברדאוץ שבמחוז סוצ'אבה כשהוריו היו בארץ.